<h1>ספר מצות זמניות הלכ' ק"ש</h1>
<h2>דף ד.</h2>
ושמור אתה המצליח, ישמרך האל יתברך, זה העיקר, כי הוא כולל בכל המצות. וזה כי לכל מצוה יש לה זמן מוגבל. וצריך כל העובד מאהבה שיתקדם לעשותה בתחלת העת שחל להיות זמנה, ולא יאחרנה אפילו כרגע אע"פ שיש לו שהות לעשותה, לאומרם בראשית תלמוד ברכות [ד' ע"ב], שלא יהא אדם בא מן השדה בערב ויאמר אלך לביתי ואוכל קימעא ואשתה קימעא ואחר כך אקרא ק"ש ואתפלל אם חוטפתו שינה נמצא ישן כל הלילה, אלא אדם בא מן השדה בערב נכנס לבית הכנסת וקורא ק"ש ומתפלל ואחר כך אוכל ושותה. ובראשית מסכת פסחים [ד' ע"א], וביום השמיני ימול, מלמד שכל היום כשר למילה אלא שזריזין מקדימין למצוות. ואמרו בפרק אלו דברים [ס"ח ע"ב], תניא ר' שמעון אומר בוא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה שהרי הקטר חלבים ואיברים מצותן כל הלילה ואין ממתינין להם בשבת עד שתחשך. ואמרו [תו"כ ויקרא פי"ט ה"א] בקרבן עולה ויורד, רבי יהודה אומר חביבה מצוה בשעתה שהרי מקריב הדל מיד עשירית האיפה ואין ממתינין לו עד שיעשיר ויביא שעירה או כבשה. והענין לזה, כי הדבר חביב מאד בשעתו, ואם הוא פחות ממה שבזולת עתו ואם הוא הרבה, כי הנך רואה שיסתפק מן העני בעשירית האיפה כדי שיביאנה בעתה, ולא ימתינו לו עד שיעשיר ויביא כבשה או שעירה.
<h2>דף סח:</h2>
ושמור אתה המצליח, ישמרך האל יתברך, זה העיקר, כי הוא כולל בכל המצות. וזה כי לכל מצוה יש לה זמן מוגבל. וצריך כל העובד מאהבה שיתקדם לעשותה בתחלת העת שחל להיות זמנה, ולא יאחרנה אפילו כרגע אע"פ שיש לו שהות לעשותה, לאומרם בראשית תלמוד ברכות [ד' ע"א], שלא יהא אדם בא מן השדה בערב ויאמר אלך לביתי ואוכל קימעא ואשתה קימעא ואחר כך אקרא ק"ש ואתפלל אם חוטפתו שינה נמצא ישן כל הלילה, אלא אדם בא מן השדה בערב נכנס לבית הכנסת וקורא ק"ש ומתפלל ואחר כך אוכל ושותה. ובראשית מסכת פסחים [ד' ע"א], וביום השמיני ימול, מלמד שכל היום כשר למילה אלא שזריזין מקדימין למצוות. ואמרו בפרק אלו דברים [ס"ח ע"ב], תניא ר' שמעון אומר בוא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה שהרי הקטר חלבים ואיברים מצותן כל הלילה ואין ממתינין להם בשבת עד שתחשך. ואמרו [תו"כ ויקרא פי"ט ה"א] בקרבן עולה ויורד, רבי יהודה אומר חביבה מצוה בשעתה שהרי מקריב הדל מיד עשירית האיפה ואין ממתינין לו עד שיעשיר ויביא שעירה או כבשה. והענין לזה, כי הדבר חביב מאד בשעתו, ואם הוא פחות ממה שבזולת עתו ואם הוא הרבה, כי הנך רואה שיסתפק מן העני בעשירית האיפה כדי שיביאנה בעתה, ולא ימתינו לו עד שיעשיר ויביא כבשה או שעירה.
